על שמע ישראל ותהלוכת ל"ג בעומר

ארבע עשורים חלפו מאז ביקש הרבי שלא יהיה ילד שלא יכיר ויאמר את הפסוק ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״.  ושכל אחת מאיתנו תדאג שילדי ישראל ישתתפו בתהלוכות ל״ג בעומר ב״רעש״ גדול לע״נ של ר׳ שמעון בר יוחאי.    בשנת תש״מ (1980) התקיימה התהלוכה הראשונה ב׳כיכר מלכי ישראל׳. התפקיד שלנו בנות התיכון היה לשמוע את המנחה אומר פסוק ולהדריך את הילדים שהגיעו לתהלוכה לחזור אחריו מילה במילה ׳שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד׳!    את אותה תהלוכה הנחה אז הרב דיקשטיין. וזה מה שהוא מספר היום: ״ראיתי אותו מגיע לתהלוכה בכיפה לבנה מעודד במרץ את שלושת ילדיו להגיד שמע ישראל בקול גדול כמוהו. כשהסתיימה התהלוכה התעניינתי מה הסיפור שלו?  תהלוכת ל"ג בעומר   ״התחנכתי כנער חילוני תלאביבי. סיימתי צבא נסעתי למזרח ועמדתי להתחתן עם אישה שאינה יהודיה, בערב ההחלטה הגורלית כשאחזתי בידה והסתכלתי בה פילח לפתע חץ את ליבי כמו סכין חדה שנתקעה בצלעות ובראשי עלתה זעקת ׳שמע ישראל׳ שכילד צעקתי במרץ באותה תהלוכת ענק ב1980 בכיכר מלכי ישראל ,   שמטתי את ידה התחלתי לגמגם ואמרתי לה:״אני מצטער, עלי לעזוב עכשיו, לא נוכל להתחתן...״ חזרתי לארץ , כעבור זמן נישאתי הקמתי משפחה ועסק וכל שנה אני לוקח את ילדי לתהלוכה שגם הם ישמעו את ה׳שמע ישראל״   האתגר היום להוציא ילדים בשרב ובחמה (השנה צפוי גשם דווקא) מרבצם על הספה מול המחשב הוא גדול מאי פעם. האופנים שהגרילו בעבר או יובל המבולבל כבר לא יפתו היום את ילדי ישראל. בידי ובידך האחריות לגרום לעוד ילד יהודי להשתתף במצעד ההצדעה לאלוקי ישראל בלג בעומר לכבודו של הקב״ה ור׳ שמעון.    אני אהיה השנה בתהלוכה ברובע הבנים בקרית גת... ואת?

טוב להודות

"אמא, עזבי אותך מפתגמים וסטטוסים, זה תשאירי לחיילות ולסטודנטיות שלך״ אמר לי בני האהוב בשבת שעברה והשאיר אותי פעורת פה ושקועה בהרהורים. 

מה כבר אמרתי לו? אמור=מורא= מאור.

אני לתומי חשבתי שיש פה משחק מילים נפלא שמבאר את תמציתה של פרשת השבוע והילד אומר לי תרדי מגימטריות ודברי מילים פשוטות. שבוע לקח לי להתחרבש כדי להבין איפה טעיתי או איפה אני טועה. ולחשב מסלול מחדש. אף פעם לא נעים לקבל ביקורת מהאהובים עלי ובמיוחד מילדי.

לפני שנתיים החלטתי שאני מתחילה ללמוד הנחיית קבוצות הורים , זה היה קצת מוזר לאור העובדה ששני שליש מילדי כבר נשואים והאחרות כבר בגירות. רק אחרי שנתיים של העמקה ולימוד והבנה חדשה של תפקיד האימא המנחה ולא האימא המורה, הבנתי שילדי לא מצפים ממני שכאשר הם מתלבטים בענייני פרנסה, לימודים או שידוכים אצטט להם פסוקים. הם מבקשים ממני להיות פשוטה, להיות נקייה להיות חלקה וישירה. ובעיקר להיות קשובה. 

השבוע החמישי של ספירת העומר הפגיש אותי עם הפירוש למידת ההוד בנפש- הוד מלשון הודאה על האמת, כמו הודאה באשמה, וגם מלשון הודיה, כלומר הכרת תודה. שני אלו נשמעים בעיקר כחוויה פנימית של הנפש המתכנסת בתוך עצמה. אך אנו יודעים שבתיקון מדות הנפש ראשית ההופעה של כל מדה היא בגילוי החסד המאיר בה – הצד האוהב והמעניק שלה.

כאשר כאימא את באה מאהבה, מודה בטעויות את מקנה לילדך (בכל גיל וסטטוס) את היכולת להודות שהוא לא חי רק בזכות עצמו, אלא בזכות השמחה שההורים שלו שמחים בו והקב"ה שמח בו. כך את מאפשרת לילדך את היכולת להרגיש שהוא חי על קרקע מוצקה גם אם הוא עושה טעויות. וממילא, הילד מצטרף גם הוא לרצון ההשתנות וההשתפרות של ההורים שלו.

עד עכשיו דברנו על הודאה מלשון להודות על האמת – להודות בטעות ובחסרון ולהודות בכך שאיני חי בזכות עצמי. אולם יש משמעות נוספת של ההודאה, והיא לומר תודה. מתוך ההודאה על האמת, הילד לומד גם להודות מלשון תודה, כי כאשר הוא שם לב שההורים הם שמגדלים אותו הוא מכיר להם טובה על כך.

תודה רבה!

מהו חג האחדות האותנטי של חודש אייר?

יום חמישי, ד׳ באייר, 7 בבוקר, אני כבר בדרכי לירושלים לטקס הממלכתי, הכבישים ריקים ושקט בנשמה, מחפשת את הדבר הבא שיעיר ויעורר את הרגש היהודי ויזכיר שאין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים.

בבית הנשיא, אבטחה כבדה ואנשי הביטחון מחלקים לממתינים המכובדים בשמש הקופחת כוסות מים קרים, כשברקע שיחות וסיפורים מרגשים עד דמעות על הקמת המדינה, על גבורה והכוח שבאחדות שלנו. מיסטר פרזידנט מר רובי ריבלין מנה 68 סיבות לאהבתו את המדינה, עליזה אישה אמיצה גיבורת חייל, ממתינה בהתרגשות לפתיחת טקס המצטיינים יחד עם התאומים שלה, דוד ויונתן, שניהם ישובים בכיסא גלגלים, האחד בקהל והשני על הבמה סמוך לראש הממשלה ממתין לקבלת אות הצטיינות, פניה מאירות אך חושפות את השנים הארוכות והקשות בהן גידלה באהבה את ילדיה ובכירי השלטון שזוקפים לזכותם הצלחות בהדיפת האיומים סביבנו, וכמו תמיד שמחה מלווה בעצב.

רק מר הרצל ביטון, נהג האוטובוס שבגופו גבר על מחבל יורה, הצליח לרגש באמת רבבות כשעלה להדליק השנה משואה, הוא עמד שם בתוקף ועוצמה גדולה וקרא בקול ״ שהחיינו וקיימנו לזמן הזה..״ והודה בפה מלא לאלוקי ישראל, על שעשה ועושה לנו  את הניסים האלה בכל יום כבר 100 שנה.

יום העצמאות הפך לקרקס ראווה ואגו של פוליטיקאים ובכירים, אשר מתעקשים לקחת קרדיט, לפאר את שמם ופועלם למען מדינת ישראל, אך זו לא הדרך לציין יום חג.

קברו של רשב"י במירון - ל"ג בעומר יום של הפגנת אחדות ישראל

ל״ג בעומר הוא חג שמצליח להנגיש את האלוקות ומאפשר לחיות במרחב האלוקי מתוך אחדות ונוגע בכל רובדי עם ישראל בארץ ישראל!

יום הל"ג בעומר הוא יום של שמחה, בו מאות אלפים עולים לקברו של רשב"י בהר מירון ושוטחים תפילה זהו החג היהודי האחרון שנקבע ע׳י חכמים כבר לפני מאות שנים, יום זה הוא יום ההילולא של הצדיק הגדול רבי שמעון בר יוחאי - רשב"י, מחבר ספר הזוהר. ומאז.

ביום כזה של הפגנת "אחדות ישראל", אפשר לראות את כל עדות ישראל ספרדים ואשכנזים, חסידים, 'ליטאים' ו'פרושים' מדליקים מדורות, רוקדים סביבן ושמחים יחדיו ובזה אחר זה עולים לקברו ומונים הרבה יותר מ68 סיבות להודות על הניסים והגדולות של האחד והיחיד, הקב״ה.

לכבוד יום העצמאות: פגישה של הרבי מלובביץ' עם נכי צה"ל

כל כך הרבה תמונות וזכרונות שהציפו אותי היום שלחו אותי לחפש תקווה, לחפש מענה ,לחפש אור בקצה המנהרה. ב1976, הגיעה לרבי קבוצה של נכי צה"ל (אשר היו בעיצומו של טיול בניו-יורק). הנכים הגיעו באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון. בבואם אליו, הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים, לחץ את ידיהם, חייך אליהם בלבביות והחליף עמם מלות היכרות וברכה, ולאחר-מכן הרבי נשא לפניהם דברים שיחה בלשון הקודש (דבר נדיר ביותר) - לא לפני שהתנצל על שהוא מדבר אתם בהברה אשכנזית. היחס שהרבי הראה לחיילים אלה שאיבדו איברים בהגנתם על עם ישראל, היה חם, שמח ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהיתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי רחמים או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, מזכיריו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה.

מידת התפארת, תמימות וכת הסיינטולוגיה

זהו השבוע השלישי של ספירת העומר, שבוע של מידת התפארת. מידת התפארת היא מידתו של יעקב אבינו, המאחד בין שני הפכים, חסד וגבורה. יעקב מתגלה לנו כבעל מידות לכאורה סותרות, כי מצד אחד יעקב היה "איש תם יושב אהלים" ומצד שני היה חכם בכל ענייני גידול הצאן, ומגלה פקחות וערמומיות הן כנגד לבן והן כנגד עשו. רגע אחד בורח מלבן ומשתמט מעשו, וברגע אחר מוכן לצאת למלחמה ומתמודד בעורמה עם מצבים מורכבים.    בחול המועד האחרון פגשתי את תמימותו של הציבור החרדי, כשביקרתי בקניון ארנה בהרצליה ונחשפתי לתופעה מדאיגה: משפחות חרדיות עמדו בתור מול דוכן של כת הסיינטולוגיה, כדי לעבור את "מבדק היכולת של אוקספורד". אך מה שהם לא יודעים זה, שמאחורי אצטלה מדעית מסתתר שאלון האישיות הסינטולוגי .ושאנשי הכת מתחזים לפסיכולוגים, וכשתוצאות המבדק והנתונים המתקבלים מספקים את כל המידע הדרוש להם, כדי לעשות מניפולציות בהמשך.     הופתעתי לראות חלק מהציבור החרדי עומד בתור למבדקי כת הסיינטולוגיה - תמונת אילוסטרציה   נדהמתי שבחורים דתיים וחרדים בכלל נמשכים לזה. אבל הבנתי שדווקא תמימותם עומדת להם לרועץ. רובם לא נחשפים לכלי התקשורת השונים, שבשנים האחרונות חשפו סיפורים על כת מסוכנת והרסנית, על משפחות שנחרבו, פורסמו תחקירים על כת הלוקחת ממאמיניה את ממונם, ומאיימת על חיי כל מי שמנסה לעזוב אותה. אין לבחורים אפשרות לקבל את המידע הדרוש כדי להיזהר!! וכמו יעקב אבינו הם חוסים באוהלה של תורה, אך בניגוד ליעקב, לרבים בציבור חסרה התכונה המשלימה את תמימותו , וזו היכולת לפעול בעולם מורכב מלא באינטרסים שלעיתים אינם כה טהורים.   ארגונים כמו "יד לאחים" הפועלים נגד כתות אלו וחובה עלינו להגביר את המודעות בקרב הציבור החרדי כדי שידע להישמר. בחול המועד ראיתי עשרות משפחות נופלות בפח ואני מניחה שזו לא הפעם הראשונה שהסיינטולוגים נוקטים בטקטיקה זו של גיוס מאמינים.   יעקב אבינו רואה בחלום "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי א-לקים עולים ויורדים בו". חלום זה מספר על אישיותו המיוחדת של יעקב, מצד אחד כסולם המוצב ארצה, רגליו נטועות היטב בקרקע המציאות, אבל ראשו בשמים.   בפני עיוור לא תיתן מכשול!

מה היה יחסו של הרבי לשואה?

לרבי היה הסבר כמעט לכל תופעה אבל במה שנוגע לשואה, שאותה חווה באופן אישי, הוא נמנע מלהסביר. אחיו הצעיר, דובער, נורה למוות וגופתו הושלכה לקבר-אחים במהלך הטבח ההמוני שערכו הנאצים ביהודי דנייפרופטרובסק לאחר כיבושה. קרובי משפחה נוספים, ביניהם סבתו של הרבי, נהרגו אף הם. אשתו של הרבי איבדה בשואה את אחותה הצעירה שיינא, שהובלה לכבשנים בטרבלינקה יחד עם בעלה. בשיחותיו ובכתביו בנושא השואה, דחה הרבי כל הסבר תיאולוגי. הוא טען שלא ניתן להסביר את הירצחם של מיליוני אנשים נשים וטף תוך סבל בלתי נתפס שכל פשעם הוא היותם יהודיים וכל שאנו יכולים הוא רק להכיר בכך שיש במציאות אירועים שנמצאים מעבר להשגתנו. הרבי נהג להוסיף ולצטט בהקשר זה את דבריו של חמיו - הרבי הקודם רבי יוסף-יצחק: "אין זה מתפקידנו להצדיק את הנהגתו של ה'. הקדוש-ברוך-הוא ורק הוא יכול 'להסביר' כיצד אפשר לזוועה כזו להתרחש. ההסבר שנוכל לקבל, נוגע אך ורק בחיסולה של הזוועה: האמונה בגאולה האמתית והשלימה, היא-היא שתמחה את הרוע מעל פניו של כדור-הארץ ותביא את האור ושלימות המידות לעולם כולו." לאלה שטענו כי השואה 'מוכיחה' שאין מנהיג לעולם, הרבי היה משיב: בדיוק להיפך. אם ניתן ללמוד משהו מן השואה, הרי זו העובדה שלא ניתן כלל להסתמך על מוסריות המבוססת על שכל אנושי בלבד. האם לא היו אלה דווקא אותם אנשים שייצגו את המתקדמת בתרבויות העולם מבחינה מדעית, אמנותית ופילוסופית, שחוללו את הזוועה הנתעבת והאכזרית ביותר בהיסטוריה האנושית? - השואה מוכיחה לנו באופן המכאיב ביותר שהמוסר אנושי אינו יכול להתקיים ללא כוח אלוקי. לאלה ששאלו את הרבי היכן היה ה' בזמן השואה, הרבי היה עונה כי עצם העובדה שאנו שואלים את עצמנו את השאלה הזו, מהווה הוכחה לכך שאנו מאמינים בה' ובכך ש"אין רע יורד מלמעלה". אם לא היינו מאמינים, אמר הרבי, מדוע על מי אנו כועסים? האם על שרשרת אירועים מקרית? דווקא משום שאנו מאמינים בה' ודווקא משום שאנו משוכנעים בקיומו של 'טוב' ו'רע' ומאמינים עמוקות גם בכך שה'טוב' 'ינצח' בסופו של דבר את ה'רע' - רק מתוך אמונה זו אנו מסוגלים לצעוק כפי שצעק בשעתו משה רבנו - "עד מתי הרעות לעם הזה". עם כל אלה, היחס החשוב ביותר לשואה בעיני הרבי, לא היה בהבנתה או באי הבנתה ואפילו בהנצחת זכר הנספים, אלא בתגובתנו לשואה - כיצד עלינו לנהוג בעקבותיה: האם נאפשר לכאב ולייאוש לרפות את ידינו מהמשימה החשובה העומדת לפנינו? גידולו של דור חדש שיחוש קשר עמוק ומשוחרר אל יהדותו. אם נכנע לייאוש אזי 'הפתרון הסופי' אכן יתגשם, רחמנא ליצלן. אם נבנה את קיומנו מחדש ונגדל דור גאה ובטוח בתורתו וביהדותו – אזי ניצחנו במערכה. והרבי אכן ניגש לעשייה רחבת היקף שנבעה מהבנה זו. לאחר שמונה ע"י חמיו לראש הזרוע החינוכית והחברתית של חב"ד, פתח לאלתר בשורת תכניות שהכריזו על תחייתו המחודשת של העם היהודי בתקופה שלאחר השואה. הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מרצה ואשת תקשורת בקרי באתר שלי : http://www.miri-mychoice.co.il/ לתגובות: Mirisch1@gmail.com

הרפואה נמצאת בתוכי

49 ימים מפרידים בין יציאת מצרים, יום ההולדת הקולקטיבי שלנו בו הפכנו לעם, לזמן שבו נמצאנו ראויים לקבל את התורה. ימים אלו של ספירת העומר הינם תהליך של חשבון נפש, המוביל לזיכוך המידות ולקבלה עצמית. עבורי קבלה עצמית היא העבודה המרכזית של ספירת העומר.     יש שלוש רמות של קבלה עצמית: ברמה הראשונה אני מקבלת את עצמי בטוב וברע, כי רע הוא הזדמנות להתחדש, לתקן ולצמוח והטוב נותן לנו את הכוח להתמודד עם הקושי. ברמה השנייה אני מאמצת תפיסה בלתי שיפוטית כלפי עצמי וכלפי הסביבה ומבינה שהטוב והרע הם בעיניי המתבונן ושהקטלוג יכול להשתנות מרגע לרגע . כך שמה שפירשתי כחולשה בזמן אחד הפך ליתרון בזמן אחר בחיי. ברמה השלישית והחשובה ביותר מאחר וזהו החלק האלוקי הקיים בכולנו היא קבלת העצמי בידיעה שיש בתוכי חלק נסתר, בלתי נגיש, שכולו טוב, שכולו אחדות.   בכל אחת מאתנו הנשים, קיים אתגר להצליח ולפעול במספר רב של זירות בו זמנית. כשאנו מצליחות בתחום אחד אנו חשות שאנו מזניחות או לא מספיק מצליחות בתחום אחר ואז רגשות האשם מתחילים לחגוג. באופן מפתיע קבלה עצמית מאפשרת להיות בענווה ולהגיד: "אני לא יכולה, קשה לי" או להתבונן לפחד בעיניים ולהודות בפני עצמי שאני פוחדת ומתוך ההכרה והצפת הרגשות השליליים, שם מתגלה האור-סור מרע ועשה טוב.   כדי להגיע לקבלה עצמית יש לצאת מההתעסקות בי, בחיי ובמסכנות שלי ולהיכנס לתהליך מרפא שכולו רפואה ואמונה. "אני ה' רופאך" הם ראשי התיבות של חודש אייר ומשמעותו שאני שמה את ה׳ כמתווך בין ה׳אני׳ ובין ה׳רופאך׳, יש לי את הקבלה והאמונה שרק ה׳ יכול להציל אותי, אני נכנעת לרצונו, מתקלפת אט אט מהרצון העצמי ומהריכוז העצמי ובעיקר מהאגו שלי. ואז אני מממשת את השליחות האמיתית שלי. זה הזמן להתחבר לאותו חלק נסתר בנשמה שכולו טוב, כולו קבלה עצמית נטולת מאבק. ממנה אוכל גם לקבל את זולתי, ולהגיע לדרגה החשובה ביותר של "ואהבת לרעך כמוך".   גם העיסוק המקצועי משקף את המקום של קבלה עצמית. מזמינה אתכן דווקא בימים אלו של ספירת העומר המסוגלים לפריצת דרך, לעבור תהליך ייעוץ עסקי המשלב עבודת קבלה עצמית, שתכוונן אתכן לעבר שליחותכן הייחודית. זו תוכנית ייעוץ מעשית שמובילה ומצמיחה.   הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מרצה ואשת תקשורת בקרי באתר שלי : http://www.miri-mychoice.co.il/ לתגובות: Mirisch1@gmail.com