כל יום הוא יום המשפחה היהודי

ב"ה

"יום המשפחה". על מי ולמה? בסוף חודש שבט צוין יום המשפחה. היום הזה, עבור מי שמעוניינת לדעת, נקבע בתאריך פטירתה של הנרייטה סאלד. התאריך הוקדש לה כהוקרה על פועלה בתור מייסדת ארגון הנשים 'הדסה', ארגון אשר פעל רבות עם קום המדינה לטובת השכבות החלשות. גם אתן שמתן לב לחוט הנָשִי (או חוט השני) שנשזר פה? הנרייטה סאלד מעוררת אל תוך החברה הכללית את המודעות לקיומו של כח האישה. ליכולתה ליצור, לפעול ולכונן. את השראתה שאבה סאלד מאסתר המלכה אשר בעדינות ויראת שמיים פעלה למען אומה שלמה, למען משפחתה שלה - העם היהודי. הקשר אם כן, בין אישה, עוצמה ומשפחה הוא בלתי נמנע כנראה...   פעם עוד קראו לזה יום האם... בטח ישנן כאלו שזוכרות את הילדים חוזרים ממסגרות החינוך השונות עם שלל לבבות נייר חתוכים, מיני הקדשות מעשה ידיהם הקטנות להתפאר..."אימא יקרה לי", "אימא יש רק אחת". היום, עקב שינויים חברתיים, ניסיון להשגת שוויון בתוך התא המשפחתי, וטשטוש הגבולות המגדריים, המושג "יום האם" כבר אינו פוליטיקלי קורקט. האמת? שיקראו לזה איך שיקראו, מכבסת המילים אינה משנה את המהות: יום המשפחה, הוא למעשה יום האם האולטימטיבי. כי מתי מונח לו כתר על ראשה של אימא? בוודאי לא כשמישהו אמר לה תודה פעם בשנה. אלא כאשר  בעלה, ילדיה, אורחיה וכל בני ביתה מטופחים, מאירים ומאושרים יחד. "קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה, רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה". את זה אומרת כל משפחה יהודית, בכל שבוע, ולאורך כל השנה. "אסתר ירקרוקת הייתה" הרבה פרשנויות ניתנו לגוון הירוק המזוהה עם אסתר המלכה. אכן, קושיה. לפי התלמוד, אסתר הייתה ירקרוקת כהדס. מכאן מקור שמה – הדסה. ממצוות ארבעת המינים של סוכות אנו למדים כי ההדס משול לכוח הראייה, זאת משום שצורת עליו כצורת עין. הדבר המופלא הוא ש'עיני ההדס' כולן אחידות בצורתן ובצבען הזהה, זהו סוד גנוז ונורא. כמילות השיר הנוגע ישר בעומק הלב "ואפילו בהסתרה, שבתוך הסתרה בוודאי גם שם...". אימא יקרה, עיקר הבית והמשפחה. במיוחד בזמנים של הסתר, עומד לרשותך כוח ההדס שבך: עין טובה, ראייה ישרה ובלתי משוחדת שלך ושל בני ביתך היא זו שתנתב כל אחד ואחת מהן אל הדרך האמיתית עבורו בה יהיה נאמן למהותו, לרצון השם יתברך ולשליחותו בעולם. כי אימא אוהבת את כולם, אינה מפלה בין הילדים ומזהה בכל אחד את הטוב הגולמי שבו, גם כשאנחנו כבר גדולים וקצת פחות חמודים. בסוף, הכל עניין של נקודת מבט. כל יום הוא יום משפחה שמח!