יום שבת, 9 באפריל 2016

מחמיצה או ממצה?

שירלי הייתה זמרת מוכשרת בתחילתה של קריירה מוסיקלית משגשגת. הקריירה שלה קיבלה תפנית לא צפויה כאשר היא גילתה את האור, חזרה בתשובה והחלה לקיים אורח חיים דתי. שירלי קיבלה על עצמה באהבה את החבילה כולה. כולל צניעות והימנעות משירה בפני גברים. די מהר הגיע החתן, כיסוי הראש והילדים. 

 

ומה עם החלום? החלום נקבר והיה נראה שהוא הולך ונגוז, הולך ומתרחק. הזמרת הפכה למורה. היו לה הרבה תירוצים מדוע זמרת לא ומורה כן. מורָה זהו תפקיד מכובד וראוי, במיוחד בקהילה שעכשיו היא חלק ממנה. אך הקב"ה נתן לה את מתנת המוסיקה והיצירה, ואפעס כישרון בהוראה לא היה לה. כך במשך שנים הייתה עומדת חסרת אונים מול כיתה סוערת, והתסכול רק הלך וגבר.

 

במשך השנים בהן עסקה בהוראה אחזה שירלי באמונה מוטעית, ושכנעה את עצמה מדוע אין לה להיות זמרת במצבה הנוכחי. היו לה סיבות טובות, מוצדקות: אין ביקוש לזמרת ששרה רק בפני נשים. ההופעה החדשה שלה כולל כיסוי הראש, אינה בדיוק מתאימה לבמה. ובכלל, לעמוד על במה הוא דבר שאינו ראוי ומכובד. כצפוי, מספר הפניות שגם כך לא היה גבוה, ירד לאפס.

 

 


שירלי אמנם גילתה את האור, אך ביומיום חוותה את החושך וחיה במצב תודעתי של גלות. "חושך על פני תהום", הגדירה זאת בשיחתנו הראשונה. "הכול הרגיש כל כך צר, מצמצם וסגור. האם זה מה שהקב"ה רצה וייעד עבורי?", שאלה אותי באותה פגישה. היא אף נשמעה כעוסה לאחר שהרגישה כי כל-כך השתדלה לעשות את רצונו של הקב"ה. והוא...


אלי הגיעה כשהיא כבויה ומתוסכלת. היה כואב לראות אותה כה עצובה. אך בתהליך האימון שעברנו מצאה שירלי בהדרגה את האל"ף בחייה את ה"אלופו של עולם". התברר לה כי הוא לא נמצא אי שם רחוק בשמיים, אלא בתוכה, מאיר את נשמתה. שירלי גילתה למרבית הפלא שמתוך המצב בו חיה באמונה מוטעית שאין לה ברירה וכל האפשרויות סגורות בפניה, נפתחו בפניה אפשרויות חדשות שכלל לא שיערה שקיימים.


ממורה הפכה שירלי לרכזת התרבות במוסד בו לימדה. תפקיד שאפשר לכישרון האמנותי שלה לבוא לידי ביטוי. תהליך האימון שעברה אפשר לה להתחבר מחדש לצד היצירתי שבה והיא כתבה מופע... המופע הצליח מעבר למה שציפתה. מדוע? בגלל שהוא נכתב מהמקום הגלותי שלה, ממקום כנה ואמיץ. היא לא פחדה להסתכל לחושך בעיניים. וכך, באומץ, צעד אחר צעד, התקרבה שירלי לייעוד שלה ועברה מחיים של החמצה לחיים של מיצוי.

 

 

ניסן הוא זמן שבו ניתנים לנו כוחות מיוחדים לניקיון פנימי וחיצוני, הוא זמן המסוגל לעבור ממצב של חמץ והחמצה למצב של מיצוי. שורש המילה החמצה הוא אותיות חמץ. לפי הבנה זו, חמץ הוא פספוס. כמה פספוסים את חווה בחייך? כמה פעמים הרגשת שאת נמצאת במקום שאינו הולם את היכולות שלך ואת כישורייך? כמה פעמים העזת לחלום והחלום החמיץ?

 

בערב חג הפסח אנו מבערים את הפספוסים של חיינו. את הגלות הפרטית שלנו. את החיים שאינם על פי הייעוד שלנו. אחרי שביערנו את החמץ, אנו מוכנות למצה מלשון "מיצוי". בחג הפסח אנחנו מקבלות הזדמנות למצות את הכוחות שניתנו לנו ולהגשים את הייעוד שלנו. העבודה הזו ממשיכה גם אחרי חג הפסח, בזמן ספירת העומר. זהו זמן בו אם עובדים נכון, יכולים להתקרב להגשמת הייעוד שלנו. זו הסיבה שהוא מסתיים במתן תורה.

 

כך שאם גם את מרגישה החמצה בחייך, אם את מרגישה שאת לא ממצה את הייעוד שלך, אני מזמינה אותך לעבור איתי תהליך אימוני ממוקד ומדויק, שיאפשר לך לצאת מהגלות הפרטית שלך ולגלות כיצד גם את יכולה למצות את הייעוד שלך.
אפשר להציע לך הצעה קונקרטית? צרי קשר כאן בתחתית הדף ואשמח לחזור אלייך עוד לפני החג כדי שלא תחמיצי את ההזדמנות לעשות שינוי ולבחור בדרך של מיצוי. 

 

חג הפסח כשר ושמח!
שלך, מירי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה