על שמע ישראל ותהלוכת ל"ג בעומר

ארבע עשורים חלפו מאז ביקש הרבי שלא יהיה ילד שלא יכיר ויאמר את הפסוק ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״.  ושכל אחת מאיתנו תדאג שילדי ישראל ישתתפו בתהלוכות ל״ג בעומר ב״רעש״ גדול לע״נ של ר׳ שמעון בר יוחאי.    בשנת תש״מ (1980) התקיימה התהלוכה הראשונה ב׳כיכר מלכי ישראל׳. התפקיד שלנו בנות התיכון היה לשמוע את המנחה אומר פסוק ולהדריך את הילדים שהגיעו לתהלוכה לחזור אחריו מילה במילה ׳שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד׳!    את אותה תהלוכה הנחה אז הרב דיקשטיין. וזה מה שהוא מספר היום: ״ראיתי אותו מגיע לתהלוכה בכיפה לבנה מעודד במרץ את שלושת ילדיו להגיד שמע ישראל בקול גדול כמוהו. כשהסתיימה התהלוכה התעניינתי מה הסיפור שלו?  תהלוכת ל"ג בעומר   ״התחנכתי כנער חילוני תלאביבי. סיימתי צבא נסעתי למזרח ועמדתי להתחתן עם אישה שאינה יהודיה, בערב ההחלטה הגורלית כשאחזתי בידה והסתכלתי בה פילח לפתע חץ את ליבי כמו סכין חדה שנתקעה בצלעות ובראשי עלתה זעקת ׳שמע ישראל׳ שכילד צעקתי במרץ באותה תהלוכת ענק ב1980 בכיכר מלכי ישראל ,   שמטתי את ידה התחלתי לגמגם ואמרתי לה:״אני מצטער, עלי לעזוב עכשיו, לא נוכל להתחתן...״ חזרתי לארץ , כעבור זמן נישאתי הקמתי משפחה ועסק וכל שנה אני לוקח את ילדי לתהלוכה שגם הם ישמעו את ה׳שמע ישראל״   האתגר היום להוציא ילדים בשרב ובחמה (השנה צפוי גשם דווקא) מרבצם על הספה מול המחשב הוא גדול מאי פעם. האופנים שהגרילו בעבר או יובל המבולבל כבר לא יפתו היום את ילדי ישראל. בידי ובידך האחריות לגרום לעוד ילד יהודי להשתתף במצעד ההצדעה לאלוקי ישראל בלג בעומר לכבודו של הקב״ה ור׳ שמעון.    אני אהיה השנה בתהלוכה ברובע הבנים בקרית גת... ואת?

טוב להודות

"אמא, עזבי אותך מפתגמים וסטטוסים, זה תשאירי לחיילות ולסטודנטיות שלך״ אמר לי בני האהוב בשבת שעברה והשאיר אותי פעורת פה ושקועה בהרהורים. 

מה כבר אמרתי לו? אמור=מורא= מאור.

אני לתומי חשבתי שיש פה משחק מילים נפלא שמבאר את תמציתה של פרשת השבוע והילד אומר לי תרדי מגימטריות ודברי מילים פשוטות. שבוע לקח לי להתחרבש כדי להבין איפה טעיתי או איפה אני טועה. ולחשב מסלול מחדש. אף פעם לא נעים לקבל ביקורת מהאהובים עלי ובמיוחד מילדי.

לפני שנתיים החלטתי שאני מתחילה ללמוד הנחיית קבוצות הורים , זה היה קצת מוזר לאור העובדה ששני שליש מילדי כבר נשואים והאחרות כבר בגירות. רק אחרי שנתיים של העמקה ולימוד והבנה חדשה של תפקיד האימא המנחה ולא האימא המורה, הבנתי שילדי לא מצפים ממני שכאשר הם מתלבטים בענייני פרנסה, לימודים או שידוכים אצטט להם פסוקים. הם מבקשים ממני להיות פשוטה, להיות נקייה להיות חלקה וישירה. ובעיקר להיות קשובה. 

השבוע החמישי של ספירת העומר הפגיש אותי עם הפירוש למידת ההוד בנפש- הוד מלשון הודאה על האמת, כמו הודאה באשמה, וגם מלשון הודיה, כלומר הכרת תודה. שני אלו נשמעים בעיקר כחוויה פנימית של הנפש המתכנסת בתוך עצמה. אך אנו יודעים שבתיקון מדות הנפש ראשית ההופעה של כל מדה היא בגילוי החסד המאיר בה – הצד האוהב והמעניק שלה.

כאשר כאימא את באה מאהבה, מודה בטעויות את מקנה לילדך (בכל גיל וסטטוס) את היכולת להודות שהוא לא חי רק בזכות עצמו, אלא בזכות השמחה שההורים שלו שמחים בו והקב"ה שמח בו. כך את מאפשרת לילדך את היכולת להרגיש שהוא חי על קרקע מוצקה גם אם הוא עושה טעויות. וממילא, הילד מצטרף גם הוא לרצון ההשתנות וההשתפרות של ההורים שלו.

עד עכשיו דברנו על הודאה מלשון להודות על האמת – להודות בטעות ובחסרון ולהודות בכך שאיני חי בזכות עצמי. אולם יש משמעות נוספת של ההודאה, והיא לומר תודה. מתוך ההודאה על האמת, הילד לומד גם להודות מלשון תודה, כי כאשר הוא שם לב שההורים הם שמגדלים אותו הוא מכיר להם טובה על כך.

תודה רבה!

מהו חג האחדות האותנטי של חודש אייר?

יום חמישי, ד׳ באייר, 7 בבוקר, אני כבר בדרכי לירושלים לטקס הממלכתי, הכבישים ריקים ושקט בנשמה, מחפשת את הדבר הבא שיעיר ויעורר את הרגש היהודי ויזכיר שאין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים.

בבית הנשיא, אבטחה כבדה ואנשי הביטחון מחלקים לממתינים המכובדים בשמש הקופחת כוסות מים קרים, כשברקע שיחות וסיפורים מרגשים עד דמעות על הקמת המדינה, על גבורה והכוח שבאחדות שלנו. מיסטר פרזידנט מר רובי ריבלין מנה 68 סיבות לאהבתו את המדינה, עליזה אישה אמיצה גיבורת חייל, ממתינה בהתרגשות לפתיחת טקס המצטיינים יחד עם התאומים שלה, דוד ויונתן, שניהם ישובים בכיסא גלגלים, האחד בקהל והשני על הבמה סמוך לראש הממשלה ממתין לקבלת אות הצטיינות, פניה מאירות אך חושפות את השנים הארוכות והקשות בהן גידלה באהבה את ילדיה ובכירי השלטון שזוקפים לזכותם הצלחות בהדיפת האיומים סביבנו, וכמו תמיד שמחה מלווה בעצב.

רק מר הרצל ביטון, נהג האוטובוס שבגופו גבר על מחבל יורה, הצליח לרגש באמת רבבות כשעלה להדליק השנה משואה, הוא עמד שם בתוקף ועוצמה גדולה וקרא בקול ״ שהחיינו וקיימנו לזמן הזה..״ והודה בפה מלא לאלוקי ישראל, על שעשה ועושה לנו  את הניסים האלה בכל יום כבר 100 שנה.

יום העצמאות הפך לקרקס ראווה ואגו של פוליטיקאים ובכירים, אשר מתעקשים לקחת קרדיט, לפאר את שמם ופועלם למען מדינת ישראל, אך זו לא הדרך לציין יום חג.

קברו של רשב"י במירון - ל"ג בעומר יום של הפגנת אחדות ישראל

ל״ג בעומר הוא חג שמצליח להנגיש את האלוקות ומאפשר לחיות במרחב האלוקי מתוך אחדות ונוגע בכל רובדי עם ישראל בארץ ישראל!

יום הל"ג בעומר הוא יום של שמחה, בו מאות אלפים עולים לקברו של רשב"י בהר מירון ושוטחים תפילה זהו החג היהודי האחרון שנקבע ע׳י חכמים כבר לפני מאות שנים, יום זה הוא יום ההילולא של הצדיק הגדול רבי שמעון בר יוחאי - רשב"י, מחבר ספר הזוהר. ומאז.

ביום כזה של הפגנת "אחדות ישראל", אפשר לראות את כל עדות ישראל ספרדים ואשכנזים, חסידים, 'ליטאים' ו'פרושים' מדליקים מדורות, רוקדים סביבן ושמחים יחדיו ובזה אחר זה עולים לקברו ומונים הרבה יותר מ68 סיבות להודות על הניסים והגדולות של האחד והיחיד, הקב״ה.

לכבוד יום העצמאות: פגישה של הרבי מלובביץ' עם נכי צה"ל

כל כך הרבה תמונות וזכרונות שהציפו אותי היום שלחו אותי לחפש תקווה, לחפש מענה ,לחפש אור בקצה המנהרה. ב1976, הגיעה לרבי קבוצה של נכי צה"ל (אשר היו בעיצומו של טיול בניו-יורק). הנכים הגיעו באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון. בבואם אליו, הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים, לחץ את ידיהם, חייך אליהם בלבביות והחליף עמם מלות היכרות וברכה, ולאחר-מכן הרבי נשא לפניהם דברים שיחה בלשון הקודש (דבר נדיר ביותר) - לא לפני שהתנצל על שהוא מדבר אתם בהברה אשכנזית. היחס שהרבי הראה לחיילים אלה שאיבדו איברים בהגנתם על עם ישראל, היה חם, שמח ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהיתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי רחמים או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, מזכיריו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה.

מידת התפארת, תמימות וכת הסיינטולוגיה

זהו השבוע השלישי של ספירת העומר, שבוע של מידת התפארת. מידת התפארת היא מידתו של יעקב אבינו, המאחד בין שני הפכים, חסד וגבורה. יעקב מתגלה לנו כבעל מידות לכאורה סותרות, כי מצד אחד יעקב היה "איש תם יושב אהלים" ומצד שני היה חכם בכל ענייני גידול הצאן, ומגלה פקחות וערמומיות הן כנגד לבן והן כנגד עשו. רגע אחד בורח מלבן ומשתמט מעשו, וברגע אחר מוכן לצאת למלחמה ומתמודד בעורמה עם מצבים מורכבים.    בחול המועד האחרון פגשתי את תמימותו של הציבור החרדי, כשביקרתי בקניון ארנה בהרצליה ונחשפתי לתופעה מדאיגה: משפחות חרדיות עמדו בתור מול דוכן של כת הסיינטולוגיה, כדי לעבור את "מבדק היכולת של אוקספורד". אך מה שהם לא יודעים זה, שמאחורי אצטלה מדעית מסתתר שאלון האישיות הסינטולוגי .ושאנשי הכת מתחזים לפסיכולוגים, וכשתוצאות המבדק והנתונים המתקבלים מספקים את כל המידע הדרוש להם, כדי לעשות מניפולציות בהמשך.     הופתעתי לראות חלק מהציבור החרדי עומד בתור למבדקי כת הסיינטולוגיה - תמונת אילוסטרציה   נדהמתי שבחורים דתיים וחרדים בכלל נמשכים לזה. אבל הבנתי שדווקא תמימותם עומדת להם לרועץ. רובם לא נחשפים לכלי התקשורת השונים, שבשנים האחרונות חשפו סיפורים על כת מסוכנת והרסנית, על משפחות שנחרבו, פורסמו תחקירים על כת הלוקחת ממאמיניה את ממונם, ומאיימת על חיי כל מי שמנסה לעזוב אותה. אין לבחורים אפשרות לקבל את המידע הדרוש כדי להיזהר!! וכמו יעקב אבינו הם חוסים באוהלה של תורה, אך בניגוד ליעקב, לרבים בציבור חסרה התכונה המשלימה את תמימותו , וזו היכולת לפעול בעולם מורכב מלא באינטרסים שלעיתים אינם כה טהורים.   ארגונים כמו "יד לאחים" הפועלים נגד כתות אלו וחובה עלינו להגביר את המודעות בקרב הציבור החרדי כדי שידע להישמר. בחול המועד ראיתי עשרות משפחות נופלות בפח ואני מניחה שזו לא הפעם הראשונה שהסיינטולוגים נוקטים בטקטיקה זו של גיוס מאמינים.   יעקב אבינו רואה בחלום "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי א-לקים עולים ויורדים בו". חלום זה מספר על אישיותו המיוחדת של יעקב, מצד אחד כסולם המוצב ארצה, רגליו נטועות היטב בקרקע המציאות, אבל ראשו בשמים.   בפני עיוור לא תיתן מכשול!

מה היה יחסו של הרבי לשואה?

לרבי היה הסבר כמעט לכל תופעה אבל במה שנוגע לשואה, שאותה חווה באופן אישי, הוא נמנע מלהסביר. אחיו הצעיר, דובער, נורה למוות וגופתו הושלכה לקבר-אחים במהלך הטבח ההמוני שערכו הנאצים ביהודי דנייפרופטרובסק לאחר כיבושה. קרובי משפחה נוספים, ביניהם סבתו של הרבי, נהרגו אף הם. אשתו של הרבי איבדה בשואה את אחותה הצעירה שיינא, שהובלה לכבשנים בטרבלינקה יחד עם בעלה. בשיחותיו ובכתביו בנושא השואה, דחה הרבי כל הסבר תיאולוגי. הוא טען שלא ניתן להסביר את הירצחם של מיליוני אנשים נשים וטף תוך סבל בלתי נתפס שכל פשעם הוא היותם יהודיים וכל שאנו יכולים הוא רק להכיר בכך שיש במציאות אירועים שנמצאים מעבר להשגתנו. הרבי נהג להוסיף ולצטט בהקשר זה את דבריו של חמיו - הרבי הקודם רבי יוסף-יצחק: "אין זה מתפקידנו להצדיק את הנהגתו של ה'. הקדוש-ברוך-הוא ורק הוא יכול 'להסביר' כיצד אפשר לזוועה כזו להתרחש. ההסבר שנוכל לקבל, נוגע אך ורק בחיסולה של הזוועה: האמונה בגאולה האמתית והשלימה, היא-היא שתמחה את הרוע מעל פניו של כדור-הארץ ותביא את האור ושלימות המידות לעולם כולו." לאלה שטענו כי השואה 'מוכיחה' שאין מנהיג לעולם, הרבי היה משיב: בדיוק להיפך. אם ניתן ללמוד משהו מן השואה, הרי זו העובדה שלא ניתן כלל להסתמך על מוסריות המבוססת על שכל אנושי בלבד. האם לא היו אלה דווקא אותם אנשים שייצגו את המתקדמת בתרבויות העולם מבחינה מדעית, אמנותית ופילוסופית, שחוללו את הזוועה הנתעבת והאכזרית ביותר בהיסטוריה האנושית? - השואה מוכיחה לנו באופן המכאיב ביותר שהמוסר אנושי אינו יכול להתקיים ללא כוח אלוקי. לאלה ששאלו את הרבי היכן היה ה' בזמן השואה, הרבי היה עונה כי עצם העובדה שאנו שואלים את עצמנו את השאלה הזו, מהווה הוכחה לכך שאנו מאמינים בה' ובכך ש"אין רע יורד מלמעלה". אם לא היינו מאמינים, אמר הרבי, מדוע על מי אנו כועסים? האם על שרשרת אירועים מקרית? דווקא משום שאנו מאמינים בה' ודווקא משום שאנו משוכנעים בקיומו של 'טוב' ו'רע' ומאמינים עמוקות גם בכך שה'טוב' 'ינצח' בסופו של דבר את ה'רע' - רק מתוך אמונה זו אנו מסוגלים לצעוק כפי שצעק בשעתו משה רבנו - "עד מתי הרעות לעם הזה". עם כל אלה, היחס החשוב ביותר לשואה בעיני הרבי, לא היה בהבנתה או באי הבנתה ואפילו בהנצחת זכר הנספים, אלא בתגובתנו לשואה - כיצד עלינו לנהוג בעקבותיה: האם נאפשר לכאב ולייאוש לרפות את ידינו מהמשימה החשובה העומדת לפנינו? גידולו של דור חדש שיחוש קשר עמוק ומשוחרר אל יהדותו. אם נכנע לייאוש אזי 'הפתרון הסופי' אכן יתגשם, רחמנא ליצלן. אם נבנה את קיומנו מחדש ונגדל דור גאה ובטוח בתורתו וביהדותו – אזי ניצחנו במערכה. והרבי אכן ניגש לעשייה רחבת היקף שנבעה מהבנה זו. לאחר שמונה ע"י חמיו לראש הזרוע החינוכית והחברתית של חב"ד, פתח לאלתר בשורת תכניות שהכריזו על תחייתו המחודשת של העם היהודי בתקופה שלאחר השואה. הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מרצה ואשת תקשורת בקרי באתר שלי : http://www.miri-mychoice.co.il/ לתגובות: Mirisch1@gmail.com

הרפואה נמצאת בתוכי

49 ימים מפרידים בין יציאת מצרים, יום ההולדת הקולקטיבי שלנו בו הפכנו לעם, לזמן שבו נמצאנו ראויים לקבל את התורה. ימים אלו של ספירת העומר הינם תהליך של חשבון נפש, המוביל לזיכוך המידות ולקבלה עצמית. עבורי קבלה עצמית היא העבודה המרכזית של ספירת העומר.     יש שלוש רמות של קבלה עצמית: ברמה הראשונה אני מקבלת את עצמי בטוב וברע, כי רע הוא הזדמנות להתחדש, לתקן ולצמוח והטוב נותן לנו את הכוח להתמודד עם הקושי. ברמה השנייה אני מאמצת תפיסה בלתי שיפוטית כלפי עצמי וכלפי הסביבה ומבינה שהטוב והרע הם בעיניי המתבונן ושהקטלוג יכול להשתנות מרגע לרגע . כך שמה שפירשתי כחולשה בזמן אחד הפך ליתרון בזמן אחר בחיי. ברמה השלישית והחשובה ביותר מאחר וזהו החלק האלוקי הקיים בכולנו היא קבלת העצמי בידיעה שיש בתוכי חלק נסתר, בלתי נגיש, שכולו טוב, שכולו אחדות.   בכל אחת מאתנו הנשים, קיים אתגר להצליח ולפעול במספר רב של זירות בו זמנית. כשאנו מצליחות בתחום אחד אנו חשות שאנו מזניחות או לא מספיק מצליחות בתחום אחר ואז רגשות האשם מתחילים לחגוג. באופן מפתיע קבלה עצמית מאפשרת להיות בענווה ולהגיד: "אני לא יכולה, קשה לי" או להתבונן לפחד בעיניים ולהודות בפני עצמי שאני פוחדת ומתוך ההכרה והצפת הרגשות השליליים, שם מתגלה האור-סור מרע ועשה טוב.   כדי להגיע לקבלה עצמית יש לצאת מההתעסקות בי, בחיי ובמסכנות שלי ולהיכנס לתהליך מרפא שכולו רפואה ואמונה. "אני ה' רופאך" הם ראשי התיבות של חודש אייר ומשמעותו שאני שמה את ה׳ כמתווך בין ה׳אני׳ ובין ה׳רופאך׳, יש לי את הקבלה והאמונה שרק ה׳ יכול להציל אותי, אני נכנעת לרצונו, מתקלפת אט אט מהרצון העצמי ומהריכוז העצמי ובעיקר מהאגו שלי. ואז אני מממשת את השליחות האמיתית שלי. זה הזמן להתחבר לאותו חלק נסתר בנשמה שכולו טוב, כולו קבלה עצמית נטולת מאבק. ממנה אוכל גם לקבל את זולתי, ולהגיע לדרגה החשובה ביותר של "ואהבת לרעך כמוך".   גם העיסוק המקצועי משקף את המקום של קבלה עצמית. מזמינה אתכן דווקא בימים אלו של ספירת העומר המסוגלים לפריצת דרך, לעבור תהליך ייעוץ עסקי המשלב עבודת קבלה עצמית, שתכוונן אתכן לעבר שליחותכן הייחודית. זו תוכנית ייעוץ מעשית שמובילה ומצמיחה.   הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מרצה ואשת תקשורת בקרי באתר שלי : http://www.miri-mychoice.co.il/ לתגובות: Mirisch1@gmail.com

לקראת הפסח; בואו נעשה סדר: הרצאה מעצימה לנשים

אשת התקשורת מירי שניאורסון בהרצאה שתעשה לכם סדר כהכנה לליל הסדר ■ לקראת חודש ניסן, חודש הגאולה, יוצאת שניאורסון במופע שחושף את האנדרלמוסיה בחייה ואת הסדר שהביא עמו גאולה   חודש ניסן מכונה חודש הגאולה. האמנם גאולה? הרי מחציתו של חודש ניסן מוקדש לעבודות וניקיונות אינטנסיביים, ורובנו חוות תחושת שיעבוד ועבדות. אשת התקשורת מירי שניאורסון מציעה תשובה לקושיה זו ולשאלות נוספות העוסקות בקשר שבין עבודה קשה וגאולה בהרצאה עמוקה, אישית וחושפנית.   שניאורסון, מרצה שפונה לנשים מכל החוגים, חושפת את הגלות האישית שלה ואת הסדר שבא בעקבותיו והביא עמו גאולה לחייה. בהרצאה זו שניאורסון עושה סדר בחייה של כל אישה שמתמודדת עם קשיים בחיים ורוצה גם היא להיפגש עם הגאולה בחייה שלה. גאולה במובן הפרטי היא יציאה ממשבר לעבר חיים שמחים ומאוזנים.   שניאורסון, מחברת סדרת ספרי 'פרשה באהבה' על פרשיות השבוע וחגי ישראל, הפכה את החוויה האישית שלה מחיי היומיום, חוויה שכל אישה באשר היא יכולה להזדהות אתה, לכלי באמצעותו היא מעבירה רעיונות עומק רוחניים הלקוחים מעולם הרוח היהודי והחסידות.   המשותף להרצאות שהשיקה השנה הוא שהן עוסקות באמונה וביטחון ומעבירות מסר מעצים שאותו השומעות יכולות ליישם בחייהן. "מטרת ההרצאה היא להראות שכל אישה, ללא קשר לשיוך המגזרי שלה, יכולה לסמוך על הקב"ה בכל מצב, גם ברגעים שנראים בעיניה כבלתי אפשריים", אומרת שניאורסון שמציגה בחן ובהומור את חייה שלה ואת חייהן של עשרות נשים נוספות שבחרו לשתף עמה את סיפוריהן הכנים, המרתקים והמרגשים.   הזמינו את ההרצאה "בוא נעשה סדר" של שניאורסון עוד היום כהכנה רוחנית לחג הפסח הקרב ובא. זהו מופע שנבנה מנקודת מבט נשית ונוגע בנקודות מרכזיות בחייה של כל אישה. המופע מתאים לכל קהל נשי, דתיות ושאינן דתיות. להזמנות, חייגי עכשיו: 03-6440744 או כתבי ל-mirisch1@gmail.com

מחמיצה או ממצה?

שירלי הייתה זמרת מוכשרת בתחילתה של קריירה מוסיקלית משגשגת. הקריירה שלה קיבלה תפנית לא צפויה כאשר היא גילתה את האור, חזרה בתשובה והחלה לקיים אורח חיים דתי. שירלי קיבלה על עצמה באהבה את החבילה כולה. כולל צניעות והימנעות משירה בפני גברים. די מהר הגיע החתן, כיסוי הראש והילדים.    ומה עם החלום? החלום נקבר והיה נראה שהוא הולך ונגוז, הולך ומתרחק. הזמרת הפכה למורה. היו לה הרבה תירוצים מדוע זמרת לא ומורה כן. מורָה זהו תפקיד מכובד וראוי, במיוחד בקהילה שעכשיו היא חלק ממנה. אך הקב"ה נתן לה את מתנת המוסיקה והיצירה, ואפעס כישרון בהוראה לא היה לה. כך במשך שנים הייתה עומדת חסרת אונים מול כיתה סוערת, והתסכול רק הלך וגבר.   במשך השנים בהן עסקה בהוראה אחזה שירלי באמונה מוטעית, ושכנעה את עצמה מדוע אין לה להיות זמרת במצבה הנוכחי. היו לה סיבות טובות, מוצדקות: אין ביקוש לזמרת ששרה רק בפני נשים. ההופעה החדשה שלה כולל כיסוי הראש, אינה בדיוק מתאימה לבמה. ובכלל, לעמוד על במה הוא דבר שאינו ראוי ומכובד. כצפוי, מספר הפניות שגם כך לא היה גבוה, ירד לאפס.     שירלי אמנם גילתה את האור, אך ביומיום חוותה את החושך וחיה במצב תודעתי של גלות. "חושך על פני תהום", הגדירה זאת בשיחתנו הראשונה. "הכול הרגיש כל כך צר, מצמצם וסגור. האם זה מה שהקב"ה רצה וייעד עבורי?", שאלה אותי באותה פגישה. היא אף נשמעה כעוסה לאחר שהרגישה כי כל-כך השתדלה לעשות את רצונו של הקב"ה. והוא... אלי הגיעה כשהיא כבויה ומתוסכלת. היה כואב לראות אותה כה עצובה. אך בתהליך האימון שעברנו מצאה שירלי בהדרגה את האל"ף בחייה את ה"אלופו של עולם". התברר לה כי הוא לא נמצא אי שם רחוק בשמיים, אלא בתוכה, מאיר את נשמתה. שירלי גילתה למרבית הפלא שמתוך המצב בו חיה באמונה מוטעית שאין לה ברירה וכל האפשרויות סגורות בפניה, נפתחו בפניה אפשרויות חדשות שכלל לא שיערה שקיימים. ממורה הפכה שירלי לרכזת התרבות במוסד בו לימדה. תפקיד שאפשר לכישרון האמנותי שלה לבוא לידי ביטוי. תהליך האימון שעברה אפשר לה להתחבר מחדש לצד היצירתי שבה והיא כתבה מופע... המופע הצליח מעבר למה שציפתה. מדוע? בגלל שהוא נכתב מהמקום הגלותי שלה, ממקום כנה ואמיץ. היא לא פחדה להסתכל לחושך בעיניים. וכך, באומץ, צעד אחר צעד, התקרבה שירלי לייעוד שלה ועברה מחיים של החמצה לחיים של מיצוי.     ניסן הוא זמן שבו ניתנים לנו כוחות מיוחדים לניקיון פנימי וחיצוני, הוא זמן המסוגל לעבור ממצב של חמץ והחמצה למצב של מיצוי. שורש המילה החמצה הוא אותיות חמץ. לפי הבנה זו, חמץ הוא פספוס. כמה פספוסים את חווה בחייך? כמה פעמים הרגשת שאת נמצאת במקום שאינו הולם את היכולות שלך ואת כישורייך? כמה פעמים העזת לחלום והחלום החמיץ?   בערב חג הפסח אנו מבערים את הפספוסים של חיינו. את הגלות הפרטית שלנו. את החיים שאינם על פי הייעוד שלנו. אחרי שביערנו את החמץ, אנו מוכנות למצה מלשון "מיצוי". בחג הפסח אנחנו מקבלות הזדמנות למצות את הכוחות שניתנו לנו ולהגשים את הייעוד שלנו. העבודה הזו ממשיכה גם אחרי חג הפסח, בזמן ספירת העומר. זהו זמן בו אם עובדים נכון, יכולים להתקרב להגשמת הייעוד שלנו. זו הסיבה שהוא מסתיים במתן תורה.   כך שאם גם את מרגישה החמצה בחייך, אם את מרגישה שאת לא ממצה את הייעוד שלך, אני מזמינה אותך לעבור איתי תהליך אימוני ממוקד ומדויק, שיאפשר לך לצאת מהגלות הפרטית שלך ולגלות כיצד גם את יכולה למצות את הייעוד שלך. אפשר להציע לך הצעה קונקרטית? צרי קשר כאן בתחתית הדף ואשמח לחזור אלייך עוד לפני החג כדי שלא תחמיצי את ההזדמנות לעשות שינוי ולבחור בדרך של מיצוי.    חג הפסח כשר ושמח! שלך, מירי

כל יום הוא יום המשפחה היהודי

ב"ה

"יום המשפחה". על מי ולמה? בסוף חודש שבט צוין יום המשפחה. היום הזה, עבור מי שמעוניינת לדעת, נקבע בתאריך פטירתה של הנרייטה סאלד. התאריך הוקדש לה כהוקרה על פועלה בתור מייסדת ארגון הנשים 'הדסה', ארגון אשר פעל רבות עם קום המדינה לטובת השכבות החלשות. גם אתן שמתן לב לחוט הנָשִי (או חוט השני) שנשזר פה? הנרייטה סאלד מעוררת אל תוך החברה הכללית את המודעות לקיומו של כח האישה. ליכולתה ליצור, לפעול ולכונן. את השראתה שאבה סאלד מאסתר המלכה אשר בעדינות ויראת שמיים פעלה למען אומה שלמה, למען משפחתה שלה - העם היהודי. הקשר אם כן, בין אישה, עוצמה ומשפחה הוא בלתי נמנע כנראה...   פעם עוד קראו לזה יום האם... בטח ישנן כאלו שזוכרות את הילדים חוזרים ממסגרות החינוך השונות עם שלל לבבות נייר חתוכים, מיני הקדשות מעשה ידיהם הקטנות להתפאר..."אימא יקרה לי", "אימא יש רק אחת". היום, עקב שינויים חברתיים, ניסיון להשגת שוויון בתוך התא המשפחתי, וטשטוש הגבולות המגדריים, המושג "יום האם" כבר אינו פוליטיקלי קורקט. האמת? שיקראו לזה איך שיקראו, מכבסת המילים אינה משנה את המהות: יום המשפחה, הוא למעשה יום האם האולטימטיבי. כי מתי מונח לו כתר על ראשה של אימא? בוודאי לא כשמישהו אמר לה תודה פעם בשנה. אלא כאשר  בעלה, ילדיה, אורחיה וכל בני ביתה מטופחים, מאירים ומאושרים יחד. "קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה, רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה". את זה אומרת כל משפחה יהודית, בכל שבוע, ולאורך כל השנה. "אסתר ירקרוקת הייתה" הרבה פרשנויות ניתנו לגוון הירוק המזוהה עם אסתר המלכה. אכן, קושיה. לפי התלמוד, אסתר הייתה ירקרוקת כהדס. מכאן מקור שמה – הדסה. ממצוות ארבעת המינים של סוכות אנו למדים כי ההדס משול לכוח הראייה, זאת משום שצורת עליו כצורת עין. הדבר המופלא הוא ש'עיני ההדס' כולן אחידות בצורתן ובצבען הזהה, זהו סוד גנוז ונורא. כמילות השיר הנוגע ישר בעומק הלב "ואפילו בהסתרה, שבתוך הסתרה בוודאי גם שם...". אימא יקרה, עיקר הבית והמשפחה. במיוחד בזמנים של הסתר, עומד לרשותך כוח ההדס שבך: עין טובה, ראייה ישרה ובלתי משוחדת שלך ושל בני ביתך היא זו שתנתב כל אחד ואחת מהן אל הדרך האמיתית עבורו בה יהיה נאמן למהותו, לרצון השם יתברך ולשליחותו בעולם. כי אימא אוהבת את כולם, אינה מפלה בין הילדים ומזהה בכל אחד את הטוב הגולמי שבו, גם כשאנחנו כבר גדולים וקצת פחות חמודים. בסוף, הכל עניין של נקודת מבט. כל יום הוא יום משפחה שמח!

כי בשמחה – תצאון

מירי שניאורסון משיקה מופע חדש מלא שמחה, חיוך וצחוק לקראת "שישים יום של שמחה". לקראת חודשי אדר, עושה שניאורסון צעד אומנותי נוסף במופע שמעצים את השמחה ואת האישה חודשי אדר כבר מחייכים אלינו בשמחה, מסבירים פנים ומורים שנכונו לנו שישים ימים רצופים של שמחה. בדור שלנו קיבלנו הוראה חד-משמעית מהרבי: לעצור את מעגל הכאב והסבל. להפסיק להתלונן ולקטר. ולהתחיל לעשות פעולות שִמְחָה שמביאות אהבה, אמונה וביטחון. "מי שמקפידה לחשוב רק מחשבות משמחות, נזהרת מלדבר דיבורי עצבות ומרה שחורה, ומתנהגת כאילו היא שמחה - סופה להיות שמחה באמת". נכון שנדמה כאילו הפתגם הזה נלקח מאחד מספרי הניו-אייג' (העידן החדש) שמאמנים ומאמנות מרבים לצטט מהם? לא. הפתגם הזה לקוח מדבריו של הצמח-צדק. האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. מירי שניאורסון, האישה שמאחוריה סדרת הספרים 'פרשה באהבה', משיקה תוכנית שמחה במיוחד לחודשי אדר. שניאורסון כבר הפכה זאת למסורת. מידי חודשיים היא מפציעה עם תכנית חדשה. הפעם היא מציגה את הקונפליקט בין אתגרי החיים הנשיים המודרניים, על ריבוי המשימות שהם נושאים בכנפיהם ומציגה את האפשרות לבחור בכל רגע נתון בשמחה. בהרצאתה הייחודית, מצליחה שניאורסון להראות כיצד נראים (או אמורים להיראות) חיים לפי תורת החסידות ומפתיעה במופע מבדר שמשלב עבודה ושמחה תחת השם "כי בשמחה". "מטרת המופע החדש שלי היא להראות כיצד ניתן לצאת מכל מצב, גם הקשה ביותר, על ידי שמחה, בהתאם למובא בתורת החסידות", אומרת שניאורסון שמציגה בין היתר את סיפור חייה המרתק הכולל עלייה וירידה, תוך שהיא מבליטה את הבחירה למצוא את השמחה בכל דבר ועניין. המופע הנוכחי מכיל רגש חסידי והומור ייחודי, והוא נבנה מנקודת מבט נשית כשהוא נוגע בנקודות מרכזיות בחייה של כל אישה. הוא מותאם גם לערבי חב"ד, להתוועדויות נשים ולמעשה, בשל חיוניותו, הוא יכול להתאים לכל קהל נשי, בכל גיל ומכל חוג. בשל גישתה הייחודית, שניאורסון מתאימה ללא ספק גם לציבור של נשים מתקרבות וחוזרות בתשובה. להזמנות, חייגי עכשיו: 03-6440744 או כתבי ל-mirisch1@gmail.com

תובנות וטיפים לבעלות עסקים לשנה החדשה

1. האם יש לך טיפים עבור נשים ששגרת יומן עמוסה (בין העבודה, לילדים, לעסק ולשאר החובות)? אני משתמשת המון בכלי הכתיבה, בפתקים שעל האיפון אני מעלה את כל המשימות והחובות שלי, וכאני מרגישה שזה מאיים עלי אני פשוט מחלקת את כל שלל המטלות היומיות והשבועיות לחשוב ודחוף, וכל יום אני מנהלת אותו אך ורק ל24 השעות הקרובות, הרי זה מה שיש לי, לא יותר ! 2. כיצד ניתן לחסוך זמן ולהתייעל בפעילות העסק? ניהול יומן בפרטי פרטים כולל זמני הארוחות, ימי ההתעמלות, שיחת בוקר קבועה עם מאמנת או משפיעה (סוג של מאמנת רוחנית), פגישות עבודה, כן גם עם הבעל או עם אמא שלך כשכל הדברים האלה נמצאים ברוטינה (הטלפון או האיפון של היום שואל אותך כל כמה זמן לסמן לך חזרה ביומן) 3. עד כמה את חושבת ש"זמן איכות" פרטי של אישה יכול לתרום לתפקוד העסק? אם כן, כמה זמן ראוי בעיניך להקדיש לכך? בשבוע שעבר התקשרתי לחופית כדי לקבוע אתה שעה ותוכן לראיון בתכנית "ענין משפחתי" בנושא יולדות ומיילדות, זה היה השבוע בו ראינו את גבורתן של המיילדות העבריות שפרה ופועה ורציתי להבין איך היא עושה את זה? יועצת ומנחה משפחתית, מורה בשעות הבוקר, שיעור שבועי בערב, ומעל הכל מניין ילדים שהגדול ביניהם חגג בר מצווה לא מזמן, חופית נזכרה בשעה בה התקשרתי ל'סגור' על השידור וסיפרה זה היה רבע לשש בערב הרגשתי שכוחותיי אפסים ואני לא מצליחה לגרד טיפת סבלנות עבור אף אחד מהצרכנים הקטנים שסביבי הסלון היה מגובב בערימות של צעצועים ונוסף לכל הטלפון ממך שהשאיר אותי עוד יותר עייפה  לקחתי סמיכת צמר חמימה התכרבלתי על הפינה בספה והחלטתי שאני יוצאת למנוחה בת 20 דקות אוטמת אוזני ומבקשת לעצמי שקט מוחלט בנשמתי והודעתי לחברה מסביב אין אמא עכשיו  אגרתי את הכוח הדרוש לי ולאחר חצי שעה של נים לא נים הרמתי את עצמי והסתערתי על הכלי אמבטיות וארוחת ערב ובשמונה כבר יצאתי לשיעור אם לא תדאגי לפסקי זמן לעצמך לא יהיה לך כוח לאף אחד סביבך 4. אילו החלטות, לדעתך, כל בעלת עסק צריכה לקבל עליה בתחילת שנה חדשה? זאת על מנת שהעסק שלה יתחיל מנקודת מוצא טובה יותר מזו של שנה שעברה? לפני הכל להציב יעד ברור שלא חייב לכלול את כל המטרות, אבל צריך להיות רק קצת יותר גבוה מזה שהגעת אליו בסוף השנה הנוכחית  וההחלטה החשובה להיות שמחה בחלקך. כל זה עם הערת אזהרה בטאבו- הכל בתנאי שבכל רגע ורגע עשית כמיטב יכולתך באותו רגע נתון באותה פגישה חשובה באותה סיטואציה קשה, משעה שאת יודעת שעשית ופעלת את הכי טוב שלך את יכולה להרים ידיים לשמים ולמסור בידיו את שרביט הניהול על העסק שלך הרי בסוף יהיה מה שה' רוצה! 5. לעיתים כשמסכמים שנה עסקית, התמונה עשויה להיראות מעט עגומה. אילו המלצות היית נותנת לבעלות עסקים על מנת להתעודד ולאסוף כח לשנה חדשה? לשמוח ולהיות מסופקת במה שיש ולאן שהגעת, כי הכל מדויק מאיתו יתברך ובכל מצב רצונו ייעשה ולא רצונך...